בכאב עמוק ולב שבור, אנו נפרדים מרון יהודאי ז"ל, תושב יהוד מונוסון, שנלקח מאיתנו בפתאומיות ובאכזריות. מסיבה שהייתה אמורה להביא שמחה, הפכה לסיוט שלא מרפה, והותירה אחריה שבר גדול בלב הקהילה כולה.
העירייה כואבת את אובדנו, אך הדמעות אינן מספיקות כדי לכסות על הכאב הבלתי נגמר, על הייאוש שמחלחל ללבבות. בני המשפחה, שעדיין מנסים למצוא את הכוח לעמוד, יושבים שבעה בביתם, מנסים להבין איך זה קרה, איך חיים ממשיכים כשכל כך הרבה אובדן. גם מרכוס דוד, בן 26, תושב המקום, נושא את הנטל הכבד של האובדן, מנסה למצוא משמעות במוות שנדמה שאין לו סיבה.
יהי זכרו ברוך, אך הלב נשבר, והתקווה אבודה. אין מלים שיכולות להחזיר את האור שנגזל, ואין נחמה שיכולה למלא את החלל שנפער. העולם הזה כה אכזרי, והחיים – כה בלתי ניתנים להבנה.
שלכם, יהוד מונוסון אונליין
