ביום רביעי בערב, כשהרקטה הכתומה-לבנה של נאסא התפוצצה אל השמיים מעל פלורידה, נשכחו לרגע כל הסיבוכים הגיאופוליטיים של 2026. לראשונה מזה 53 שנים, בני אדם יצאו למסע לירח.
📲 הצטרפו לערוץ ה-FECEBOOK של יהוד מונוסון אונליין
✔️ עדכונים שוטפים מהעיר
✔️ חדשות חמות לפני כולם
✔️ מבזקים, התרחשויות ואירועים
🔗 להצטרפות לערוץ >> ערוץ הפייסבוק
קייפ קנוורל, פלורידה – בשעה 18:35 לפי זמן החוף המזרחי, רקטת ה-SLS (מערכת השיגור לחלל) של נאסא נשאה את ארבעת אסטרונאוטי ארטמיס II אל מחוץ לכדור הארץ, והחלה מסע שיימשך עשרה ימים סביב הירח ובחזרה. זהו רגע היסטורי שמסמן לא רק חזרה לחלל העמוק, אלא את תחילתה של עידן חדש בחקר החלל האנושי.
צוות המשימה – אסטרונאוטים ריד וייזמן, ויקטור גלובר וכריסטינה קוך מנאסא, ואסטרונאוט סוכנות החלל הקנדית ג’רמי הנסן – הם האנשים הראשונים שיעזבו את מסלול כדור הארץ מאז אפולו 17 בדצמבר 1972. אבל בניגוד למשימות אפולו, ארטמיס II לא תנחת על הירח. במקום זאת, החללית אוריון תסתובב סביבו במסלול של שמונה, תתקרב עד למרחק של כ-8,000 קילומטרים מפני השטח הירחי, ותנצל את כוח המשיכה של הירח כדי להקפיץ את עצמה בחזרה לכדור הארץ.
“זו משימת ניסוי,” אמר ג’ארד אייזקמן, מנהל נאסא, בתדריך טרום השיגור. “אנחנו הולכים לבדוק את מערכות תומכות החיים בפעם הראשונה עם צוות אנושי. כל דקה, כל בדיקה – זה נתון חיוני לעתיד.”
המשימה: עשרה ימים של היסטוריה
המשימה מחולקת לשלבים קריטיים. לאחר יממה במסלול גבוה סביב כדור הארץ – שבה הצוות בודק את מערכות החללית אוריון ומבצע בדיקות טייס ידניות – תתבצע ביום חמישי ההדלקה הקריטית: ה-Translunar Injection Burn. זוהי הדלקת מנוע בת שש דקות שתשלח את הצוות למסלול לירח.
“הרגע הזה,” אמרה ברברה כהן, מדענית המשימה, “הוא הקו שמפריד בין צוות שיכול לחזור הביתה תוך שעות, לבין צוות שנמצא במסע של רבע מיליון מייל שלא יכול פשוט להסתובב.”
ביום שני, 6 באפריל, הצוות יגיע לנקודת השיא – מעבר קרוב ליד הצד הרחוק של הירח. במשך 45 דקות, החללית תהיה מנותקת לחלוטין מכדור הארץ, ללא תקשורת, כשהירח חוסם כל אות. הצוות יהיה לבד לחלוטין בחלל העמוק.
“כשהם יעברו ליד הצד הרחוק,” הסבירה כהן, “הירח ייראה כמו כדורסל שמחזיקים בזרוע מושטת. זו תהיה התצפית הקרובה ביותר של בני אדם על אזורים שמעולם לא נראו מקרוב.”
פריצת דרך היסטורית
משימת ארטמיס II היא לא רק טכנולוגית – היא גם סימבולית. ויקטור גלובר, קפטן בצי האמריקאי, יהיה האדם השחור הראשון שיגיע לירח. כריסטינה קוך תהיה האישה הראשונה. ג’רמי הנסן יהיה הקנדי הראשון.
“אנחנו מקווים בכל ליבנו,” אמרה כוך בתדריך טרום השיגור, “שהמשימה הזו היא תחילתה של עידן שבו כל אדם על פני כדור הארץ יכול להסתכל על הירח ולחשוב עליו גם כעל יעד.”
נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, שפתח את נאומו על המצב באיראן בברכות לצוות, אמר: “אנשים אמיצים אלה מייצגים את הטוב ביותר באמריקה. אלוהים יברך את ארבעת האסטרונאוטים המדהימים האלה.”
גם הנשיא לשעבר ברק אובמה פרסם הודעה בטוויטר: “תוכנית החלל שלנו תמיד ביטאה חלק מהותי ממה שזה אומר להגיע מעבר למה שחשבנו שאפשרי.”
מה הלאה: בסיס על הירח
ארטמיס II היא רק ההתחלה. נאסא מתכננת שארטמיס III, שתשוגר בשנת 2028, תנחת בפועל על פני הירח – לראשונה מאז 1972. אבל המטרה הסופית היא הרבה יותר שאפתנית: הקמת בסיס קבע על הירח.
“אנחנו לא חוזרים לירח רק כדי לבקר,” אמר אייזקמן. “אנחנו חוזרים כדי להישאר. זה הבסיס למדרך הבא – מאדים.”
התוכנית כוללת שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כולל מערכות נחיתה מסחריות שפותחו על ידי SpaceX ו-Blue Origin. משימות ארטמיס IV ו-V יביאו אסטרונאוטים לפני השטח הירחי, ויתחילו לבנות תשתיות לנוכחות אנושית מתמשכת.
האתגרים הטכניים
המשימה לא נעדרת סיכונים. אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא מגן החום של החללית. בחזרה לכדור הארץ, הקפסולה תפגע באטמוספירה במהירות של כ-40,000 קמ”ש, ותיצור חיכוך שיגרום לטמפרטורות של כמעט 1,650 מעלות צלזיוס.
במשימת הניסוי הלא מאוישת של ארטמיס I בשנת 2022, נאסא גילתה נזק בלתי צפוי למגן החום. כדי להגן יותר על הצוות, הקפסולה תפגע באטמוספירה בזווית תלולה יותר הפעם, מה שיקצר את זמן החשיפה לחום הקיצוני.
גם מערכות תומכות החיים מהוות אתגר. הצוות יחיה בחלל צר – קפסולת אוריון קטנה יחסית – במשך עשרה ימים. הם יישנו בשקי שינה צמודי קיר, יאכלו ארוחות מצומצמות, ויצטרכו להסתגל למצב חוסר משקל מתמיד.
נאסא משתמשת במשימה הזו גם כדי לבדוק מטענים מדעיים חדשים, כולל AVATAR – מערכת המחקה איברים אנושיים כדי לבחון את ההשפעות של קרינת החלל העמוק על הגוף האנושי. המידע הזה קריטי למשימות עתידיות למאדים, שיכולות לקחת שנים.
מבט קדימה
כשהצוות נוסע עכשיו דרך החלל, כולם מבינים שזו רק ההתחלה. משימת ארטמיס II היא אבן דרך, לא קו סיום. היא מניחה את היסודות לעידן שבו בני אדם יחיו ויעבדו על הירח, יכרו משאבים, יבצעו מדע, ויכינו את הקפיצה הבאה – למאדים ומעבר לו.
“זה תחילתו של משהו גדול יותר מכל משימה בודדת,” אמר אייזקמן. “זה מסמן את החזרה שלנו לירח, לא רק לביקור, אלא כדי בסופו של דבר להישאר.”
ביהוד מונוסון, כמו במקומות רבים אחרים בעולם, אנשים מסתכלים למעלה בהשראה מחודשת. החלום של חקר החלל, שנדמה היה שדעך במשך עשרות שנים, חוזר לחיים.
ואולי, רק אולי, בעוד כמה שנים – אסטרונאוט ישראלי יצטרף למסע הזה. הטכנולוגיה נבנית כאן, ביהוד מונוסון. החלום חי. והירח, שוב, קורא לנו.
הערת העורך: משימת ארטמיס II צפויה להסתיים ביום שישי, 11 באפריל, עם נחיתת מים באוקיינוס השקט מול חופי קליפורניה. נאסא משדרת כיסוי חי של המשימה באתר הרשמי שלה.
שלכם, יהוד מונוסון אונליין









