ביהוד-מונוסון, כמו בכל עיר בישראל, הבחירות המקומיות הן לא רק הצבעה בקלפי – אלא רגע של חשבון נפש עירוני.
שאלות כמו "מי ינהיג אותנו?", "האם הוא יעמוד במה שהבטיח?", ו*“האם אנחנו כקהילה באמת זוכרים?”* – עולות יותר מתמיד.
השנה, המרוץ לראשות העיר מתנהל בין מספר מועמדים בולטים – כל אחד מהם מביא איתו דרך, קהל תומכים, וחזון לעיר.
המועמדים המרכזיים: היכרות קצרה
🔵 יעלה מקליס – ראש העיר המכהנת. בעלת ניסיון ארוך בשלטון המקומי, מובילה את העיר בעשור האחרון. מזוהה עם קידום תשתיות, מוסדות חינוך ופרויקטים תחבורתיים. זוכה לאהדה בקרב חלקים מהציבור, לצד ביקורת על האטה בקצב הפיתוח והתקשורת עם התושבים.
🔵 אמנון סעד – לשעבר סגן ראש העיר, ותיק בזירה המקומית. מדבר בשפה ישירה, מגיע עם רקורד של עשייה בשטח ועם ניסיון ניהולי. מבטיח להחזיר את הקשר הישיר בין העירייה לתושב ולהתמקד בתחזוקת השכונות ובשיפור השירותים.
🔵 ליאור גלבוע – עורך דין, מנכ"ל ויזם, נחשב ל"פנים החדשות" של הבחירות. מביא איתו קו רענן, חזון של חדשנות, שקיפות ותכנון עירוני חכם. זוכה לתמיכה בעיקר בקרב הדור הצעיר ובעלי עסקים. מלווה אותו קמפיין חיובי וממלכתי.
🔵 הדר מימון – פעיל חברתית בולט בעיר, שדיבר על שקיפות, שוויון הזדמנויות וחיזוק מעמד התושבים הוותיקים והצעירים כאחד. ייצגה גישה קהילתית חמה, עם דגש על ערכים והגינות שלטונית.
🔵 יובב גוניקמן – החל את המרוץ כמתמודד עצמאי עם קו חברתי-קהילתי מובהק, אך בהמשך פרש והתאחד עם רשימתו של אמנון סעד. הביא עמו ניסיון ציבורי ופעילות שטח רחבה.
🔵 מועמדים נוספים – ברשימות למועצת העיר ניתן למצוא דמויות מוכרות מהחינוך, מהקהילה ומהעשייה הציבורית – כמו ערן דוד, ורדי בושרי דוד מזרחי ברק עטרי ואחרים – המצטרפים לרשימות שונות, לעיתים גם בלי שאיפות לראשות, אלא כדי להשפיע מבפנים.
מה כל אחד מהם מציע – והאם באמת נזכור?
כולם מדברים על חינוך, תחבורה, ניקיון, ביטחון אישי, נגישות ושקיפות.
אבל השאלה האמיתית היא מה קורה ביום שאחרי.
האם נבחר ציבור שביקר ברחוב שלכם שבוע לפני הבחירות – יזכור אתכם חודש אחרי?
הציבור של יהוד-מונוסון כבר לא תמים כמו פעם.
אנחנו זוכרים פרויקטים שלא יצאו לפועל.
אנחנו יודעים לזהות פוסטים יפים מול תוצאות בשטח.
אנחנו לומדים לבדוק – האם מישהו באמת היה נגיש? האם הוא דיבר אלינו גם בין מערכות בחירות?
ואולי דווקא עכשיו – משהו השתנה?
התושבים היום חכמים יותר.
יש פייסבוק, יש קבוצות וואטסאפ, יש שקיפות, יש מסמכים.
אין יותר "אמרו לי", "שמעתי".
עכשיו אפשר לבדוק – מה הבטיחו, מה ביצעו, ומה הוזנח.
וזה הכלי החזק ביותר של הבוחר בשנת 2023:
זיכרון.
לסיום – רגע של כנות
הבחירות הקרובות הן לא רק תחרות בין שמות – אלא מבחן של בגרות ציבורית.
האם נבחר מתוך תקווה?
האם נדע להציב דרישות?
האם נעמוד על זכותנו לקבל לא רק הבטחות – אלא גם קבלות?
הכוח בידיים שלנו.
ונראה, הפעם – שהן גם פתוחות לעובדות. 🗳️🏙️
שלכם, יהוד מונוסון אונליין
