כתבה מיוחדת | ניתוח ביטחוני
📲 הצטרפו לערוץ ה-FECEBOOK של יהוד מונוסון אונליין
✔️ עדכונים שוטפים מהעיר
✔️ חדשות חמות לפני כולם
✔️ מבזקים, התרחשויות ואירועים
🔗 להצטרפות לערוץ >> ערוץ הפייסבוק
הרקע: דיווחים מדאיגים מאיראן
בימים האחרונים (19-24 בדצמבר 2024) פורסמו דיווחים מודיעיניים על פעילות לא שגרתית במערך הטילים והכטב"מים של איראן. גורמים מודיעיניים מערביים זיהו תנועות ותיאומים החורגים מדפוסי הפעולה הרגילים של משמרות המהפכה האסלאמית, כולל פריסות מבצעיות ותנועות לוגיסטיות בהיקף משמעותי.
במקביל, מדווחים מקורות ביטחוניים כי איראן ממשיכה בקצב מואץ לפתח ולשדרג את מערך הטילים הבליסטיים שלה, זאת לאחר שחלק ממערכי הייצור שלה נפגעו בתקיפות ישראליות באוקטובר 2024.
במערכת הביטחון הישראלית מדגישים: המערכה הבאה עם איראן, אם תפרוץ, צפויה להיות קשה משמעותית מהמערכות הקודמות.
השאלה שמעסיקה תושבים רבים: מה זה אומר לנו, כאן ביהוד מונוסון?
חלק א': מה קורה באיראן? (העובדות בלבד)
1. פעילות מודיעינית לא שגרתית
על פי דיווח שפורסם ב"ישראל היום" ב-20 בדצמבר 2024:
שירותי מודיעין עוקבים אחר תנועות ותיאום החורגים מדפוסי הפעולה הרגילים, וכוללים יחידות כטב"מים, מערכי טילים ומערכות הגנה אווירית.
גורמים מערביים ציינו כי ייתכן שהפעילות קשורה לתרגילים צבאיים, אולם היקפה ורמת הסנכרון בין היחידות השונות עוררו תשומת לב מיוחדת.
2. הסגת טילים מזרחה
על פי דיווח ב"ישראל היום":
איראן מחלקת מחדש את אתרי הטילים הבליסטיים שלה בתוך שטחה, במיוחד לכיוון מזרח, כאמצעי זהירות צבאי שמטרתו לשמר את מאגר הטילים שלה לאחר התקיפות הישראליות האחרונות.
למה איראן עושה זאת?
העיתון הישראלי חשף כי זהו חלק מטקטיקה צבאית להרחקת פלטפורמות השיגור מטווח המטוסים הישראליים והאמריקאיים, לאחר שחשפה פגמים משמעותיים במערכת הטילים האיראנית במהלך העימות הקודם.
3. המשך פיתוח ושדרוג מערכי טילים
על פי דיווחים ב-Ynet:
חצי שנה לאחר מבצע "עם כלביא" (יוני 2025), באיראן חזרו לאיים על ישראל ולהציג את היכולות הצבאיות שלהם.
דובר צבא איראן אבו אל-פדל שכארג'י הצהיר: "קווי ייצור הטילים החזקים שלנו לא נעצרו לרגע".
מה המשמעות?
למרות שישראל תקפה בעבר עשרות אתרי ייצור טילים באיראן, איראן ממשיכה לשקם ולפתח יכולות אלו.
4. תרגילים צבאיים וניסויי טילים
לפי דיווחי Ynet:
באיראן קיימו לאחרונה תרגיל של חיל הים של משמרות המהפכה, עם שימוש בטילי שיוט, טילים בליסטיים וכטב"מים.
"לראשונה בדקנו טיל שמגיע מעבר לאזור המפרץ. בדקנו טילים בליסטיים מדויקים נגד מטרות מתחת למים, מעל פני המים ובאוויר" – מפקד חיל הים האיראני.
חלק ב': למה מערכת הביטחון מזהירה שהמערכה הבאה תהיה קשה יותר?
1. רקע היסטורי: המתקפות הקודמות
כדי להבין את האזהרה, חשוב לדעת מה כבר קרה:
אפריל 2024 –
- איראן שיגרה כ-330 כלי טיס לעבר ישראל (130 טילים בליסטיים, 36 טילי שיוט, 185 כטב"מים)
- כ-99% יורטו על ידי ישראל וקואליציה בינלאומית
- נזק מינימלי
אוקטובר 2024 –
- איראן שיגרה כ-200 טילים בליסטיים
- כ-85% יורטו
- כ-36 טילים פגעו בישראל, רובם בבסיסי חיל אוויר בנגב
- נזק משמעותי יותר
יוני 2025 – מבצע "עם כלביא" (12 ימים):
- איראן שיגרה למעלה מ-1,000 כטב"מים ו-500 טילים בליסטיים
- כ-30 אזרחים נהרגו
- נזקים כבדים לרכוש
המגמה ברורה: כל מערכה היא קשה יותר מהקודמת.
2. למה המערכה הבאה עשויה להיות קשה עוד יותר?
סיבה 1: איראן לומדת
איראן מנתחת את כל מערכה ומשפרת את הטקטיקות. היא זיהתה חולשות במערכות ההגנה האווירית הישראליות ומנסה למצוא דרכים לעקוף אותן.
סיבה 2: כמויות גדולות יותר
איראן ממשיכה לפתח טילים נוספים, במטרה להגיע למלאי של 8,000 טילים.
ככל שיש לאיראן יותר טילים, כך היא יכולה לשגר מטחים גדולים יותר שמכבידים על מערכות היירוט.
סיבה 3: דיוק משופר
הטילים החדשים של איראן מדויקים יותר ויכולים לפגוע ביעדים ספציפיים, לא רק באזורים גדולים.
סיבה 4: טקטיקות מתוחכמות יותר
שיגור משולב של טילים בליסטיים וכטב"מים יחד, משמרות שונות וכיוונים שונים – כל זה מקשה על ההגנה.
סיבה 5: מגבלות מערכות היירוט
מערכות כמו "כיפת ברזל", "חץ" ו"דוד קלע" הן מצוינות, אבל אין אפשרות לחסימה הרמטית של שמי המדינה בפני מאות טילים בו-זמנית.
אחוזי ההצלחה של מערכות היירוט כנגד מאות הטילים הבליסטיים הם בערך 95%. אין אפשרות לחסימה הרמטית של שמי המדינה בפני כטב"מים או מאות טילים בליסטיים המשוגרים בו זמנית.
כלומר: כ-5% מהטילים עלולים לחדור. במטח של 500 טילים – זה 25 טילים שיכולים לפגוע.
חלק ג': יהוד מונוסון – מדוע העיר שלנו נמצאת בסיכון מיוחד?
מיקום גיאוגרפי קריטי
1. אזור המרכז – אזור צפוף באוכלוסייה
יהוד מונוסון ממוקמת באזור המרכז, אחד האזורים הצפופים ביותר באוכלוסייה בישראל. כ-32,000 תושבים גרים בעיר, ומסביבה ערים נוספות בצפיפות גבוהה.
במתקפות איראניות קודמות, גוש דן והמרכז היו יעדים מרכזיים. במבצע "עם כלביא" ביוני 2025, לפי דיווחים, איראן כיוונה מטחים לעבר גוש דן והצפון.
2. סמיכות לתעשייה האווירית והביטחונית – יעד אסטרטגי
זהו הנקודה הקריטית ביותר עבור יהוד מונוסון.
מפעלי התעשייה האווירית בעיר וסביבתה:
- מפעלי מבת (MBT) של התעשייה האווירית – ממוקמים ביהוד מונוסון
- שטחי התעשייה האווירית – משתרעים על כ-3,300 דונם בסמוך לעיר
- חברות טכנולוגיה ביטחונית – מספר חברות הייטק ביטחוני נוספות פועלות באזור התעשייה
למה זה הופך את יהוד מונוסון ליעד?
מבחינה אסטרטגית צבאית, מתקני ייצור נשק הם יעדים לגיטימיים במלחמה.
איראן יודעת שבמתקני התעשייה האווירית ביהוד מייצרים חלק ממערכות ההגנה והתקיפה הישראליות. לכן, אם תפרוץ מערכה, יש סבירות שאיראן תנסה לתקוף את המתקנים הללו – בדיוק כפי שישראל תקפה מתקני ייצור טילים באיראן.
הבעיה: המתקנים נמצאים בסמיכות גבוהה לאזורי מגורים.
3. קרבה לנתב"ג – יעד פוטנציאלי נוסף
נמל התעופה בן גוריון נמצא במרחק של כ-5 ק"מ מיהוד מונוסון.
בעבר, באיראן דיברו על כוונה לפגוע בנתב"ג כדי לשתק את התעופה האזרחית והצבאית של ישראל.
כל טיל שמכוון לנתב"ג ולא מיורט בזמן – עלול "לטעות" ולפגוע באזורים סמוכים, כולל יהוד מונוסון.
המשמעות המעשית לתושבים
לא מדובר בפאניקה – מדובר במציאות:
- סיכוי גבוה יותר לצפירות
אם תפרוץ מערכה, יהוד מונוסון תהיה באזור שבו יהיו צפירות תכופות, בגלל הסמיכות למתקנים אסטרטגיים.
- סיכון לנפילות
אפילו טילים שמיורטו – השברים שלהם יכולים ליפול. אזור צפוף כמו המרכז משמעותו שיש סיכון גבוה יותר לנפילת שברים באזורי מגורים.
- צורך בהיערכות גבוהה
תושבי יהוד מונוסון צריכים להיות מוכנים למציאות של שהייה ממושכת במרחבים מוגנים.
חלק ד': מה מערכת ההגנה האווירית יכולה לעשות? (ומה לא)
היכולות – מרשימות אבל לא מושלמות
מערכות ההגנה האווירית של ישראל הן מהטובות בעולם:
- כיפת ברזל – נגד רקטות קצרות טווח וכטב"מים
- דוד קלע – נגד טילים בליסטיים בטווח בינוני
- חץ 2 וחץ 3 – נגד טילים בליסטיים ארוכי טווח בגובה רב
- כיפת מגן (ימית) – הגנה מהים
- THAAD אמריקאי – שהוצב בישראל להגנה נוספת
הישגים מרשימים:
- באפריל 2024: 99% יירוט
- באוקטובר 2024: 85% יירוט
- ביוני 2025: כ-95% יירוט (אומדן)
אבל – המגבלות:
אי אפשר שלא להתרשם מכוחות ההגנה האווירית אשר מונעים ביעילות רבה חדירת נחילי כטב"מים או כט"במים בודדים. אחוזי ההצלחה של מערכות היירוט כנגד מאות הטילים הבליסטיים הם בערך 95%. ואכן, המתקפות האיראניות גרמו עד כה לאבידות בנפש ולנזק רב לרכוש.
המשמעות:
- במטח של 100 טילים – כ-5 עלולים לחדור
- במטח של 500 טילים – כ-25 עלולים לחדור
- במטח של 1,000 טילים – כ-50 עלולים לחדור
ושוב: אין כאן ניסיון להפחיד – אלה המספרים הריאליים.
חלק ה': מה תושבי יהוד מונוסון צריכים לעשות?
1. הכנת המרחב המוגן – לא אופציה, חובה
בדיקת התקינות:
- דלת חדר ממ"ד/מקלט – האם נסגרת היטב?
- אטימה – האם יש פקק גומי מסביב לדלת?
- חלון – האם תריס הפלדה תקין?
- מערכת אוורור – האם עובדת?
ציוד חובה:
- מים – לפחות 3 ליטר לאדם ליום, לשבוע
- מזון – שימורים, חטיפי אנרגיה, מזון יבש
- תרופות – מלאי של חודש לפחות
- פנס ורדיו – רצוי על סוללות
- מטען חירום – (Power Bank) לטלפון
- ערכת עזרה ראשונה
- שקיות אשפה – הרבה
- נייר טואלט ומגבות
לבעלי ילדים קטנים:
- משחקים
- חיתולים – מלאי גדול
- מזון לתינוקות
- תרופות לילדים
2. תוכנית משפחתית
יש לוודא שכל בני המשפחה יודעים:
- איפה המרחב המוגן – בבית, בעבודה, בבית הספר
- כמה זמן יש להגיע – 90 שניות במרכז
- מה עושים אם התפזרנו – נקודת מפגש משפחתית
- מספרי טלפון חירום – שינון בעל פה
3. הנחיות פיקוד העורף – לשנן!
כשיש צפירה:
- הפסק כל פעילות
- היכנס למרחב המוגן או למקלט הקרוב
- סגור חלונות ודלתות
- אל תעמוד ליד חלונות
- המתן 10 דקות לפחות מרגע הצפירה
אם אתה ברחוב:
- היכנס לבניין הקרוב – לחדר מדרגות או למקלט
- שכב על הרצפה – אם אין מקלט
- הגן על הראש – עם הידיים
אם אתה ברכב:
- עצור בצד הדרך (לא על גשר, לא במנהרה)
- צא מהרכב
- שכב בשפל שטח או בתעלה
- הגן על הראש
4. יישומים חיוניים
- אפליקציית "צבע אדום" – התראות אישיות
- אפליקציית פיקוד העורף
- טלגרם – ערוצי חדשות אמינים
- עיריית יהוד מונוסון – עמוד פייסבוק רשמי לעדכונים מקומיים
5. תכנון מראש
תדלקו את הרכב:
- אל תחכו שהמצב יחמיר
- תחנות דלק עלולות להיסגר
משיכת מזומן:
- כספומטים עלולים להיות לא פעילים
- החזיקו מזומן בבית
קניית מצרכים:
- קנו עכשיו, לא כשיתחיל
- הימנעו מפאניקה – קנו בהיגיון
חלק ו': האם זה בטוח לגור ביהוד מונוסון?
התשובה הכנה: כן – אבל עם מודעות.
הסיכון ביהוד מונוסון גבוה יותר מאשר בישובים מבודדים בפריפריה?
כן. הסמיכות לתעשייה הביטחונית ולגוש דן הופכת את העיר ליעד פוטנציאלי.
האם זה אומר שצריך לברוח מהעיר?
לא.
כל המרכז נמצא באותו סיכון. תל אביב, רמת גן, פתח תקווה, ראשון לציון – כולן יעדים פוטנציאליים.
מה שכן צריך לעשות:
- להיות מודעים – לא לחיות באשליה
- להתכונן – מרחב מוגן תקין וציוד
- לא לפחד – מערכת ההגנה טובה
- לתפקד – גם בזמן מלחמה החיים ממשיכים
חלק ז': מה העירייה צריכה לעשות?
פנייה לעיריית יהוד מונוסון
אנו קוראים לעירייה:
1. לפרסם מפת מקלטים ציבוריים עדכנית
- איפה המקלטים הציבוריים בעיר?
- האם הם תקינים?
- האם יש שילוט ברור?
2. לבדוק תקינות מרחבים מוגנים בבניינים ציבוריים
- בתי ספר
- גני ילדים
- בניין העירייה
- מרכזים קהילתיים
3. לערוך תרגילי חירום
- תרגול פינוי לגני הילדים
- תרגול פינוי לבתי הספר
- תרגול לציבור הרחב
4. להקים מערך מתנדבים
- מתנדבי עזרה ראשונה
- מתנדבי חילוץ
- מתנדבים לסיוע לאוכלוסיות מיוחדות (קשישים, מוגבלים)
5. לפרסם הנחיות ברורות באתר העירייה ובאפליקציה
- מה לעשות במקרה של התרעה
- רשימת ציוד מומלצת
- מענה לשאלות נפוצות
חלק ח': האם זה יקרה? ומתי?
האמת הקשה: אף אחד לא יודע.
תרחישים אפשריים
תרחיש 1: המצב נשאר יציב
איראן ממשיכה בהתלהמות מילולית, מפתחת טילים, אבל לא תוקפת. ישראל ממשיכה בפעילות מודיעינית ומדי פעם תוקפת יעדים באיראן או בסוריה.
הסבירות: בינונית-גבוהה
תרחיש 2: מערכה מוגבלת
איראן משגרת מטח טילים מוגבל (עשרות-מאות), ישראל מגיבה בתקיפות ממוקדות, והצדדים חוזרים ל"שגרה".
הסבירות: בינונית
תרחיש 3: מערכה רחבת היקף
איראן משגרת מטח עצום (מעל 1,000 טילים), ישראל מגיבה בתקיפה מסיבית של תשתיות איראניות, המצב מסלים למלחמה אזורית.
הסבירות: נמוכה-בינונית
תרחיש 4: מלחמה כוללת
ארה"ב מצטרפת, תקיפה של מתקני הגרעין האיראניים, מעורבות של חזבאללה, חמאס, חות'ים.
הסבירות: נמוכה
מה משפיע על הסבירות?
גורמים שמעלים את הסבירות למערכה:
- התקדמות איראנית לנשק גרעיני
- תקיפה ישראלית באיראן
- שינוי מדיניות אמריקאית
- לחץ פנימי באיראן על המשטר להראות כוח
גורמים שמורידים את הסבירות:
- הסכם דיפלומטי
- הרתעה ישראלית מוצלחת
- מגבלות כלכליות על איראן
- חששות איראניות מתגובה אמריקאית
חלק ט': המסר לתושבי יהוד מונוסון
1. המציאות
אנחנו חיים בעיר שנמצאת בסמיכות למתקנים אסטרטגיים. זה לא סוד. זו עובדה גיאוגרפית.
במצב של מערכה עם איראן, יהוד מונוסון תהיה באזור שבו יהיו צפירות, סיכון לנפילות, ואי נוחות משמעותית.
2. הכוח שלנו
אבל – יש לנו כוח:
מערכת הגנה אווירית מהטובות בעולם – שמיירטת כ-95% מהאיומים.
פיקוד העורף מקצועי – שיודע לנהל משברים.
תושבים חזקים – שעברו כבר הרבה ויודעים להתמודד.
קהילה מלוכדת – שדואגת זה לזה.
3. מה אנחנו יכולים לעשות
אנחנו לא יכולים לשלוט על איראן.
אנחנו לא יכולים לשלוט על המדיניות הביטחונית של המדינה.
אבל – אנחנו יכולים לשלוט על עצמנו:
- להתכונן
- להיות ערניים
- לא להיכנס לפאניקה
- לתמוך זה בזה
4. החיים ממשיכים
גם אם תפרוץ מערכה – החיים לא נעצרים.
בכל המערכות הקודמות, רוב התושבים המשיכו לעבוד, ללמוד, לחיות.
כן, היו רגעים קשים. כן, היו שעות במקלטים. אבל עם מורל גבוה והיערכות נכונה – עברנו את זה.
וככה נעבור גם את הבא, אם יבוא.
סיכום: חמש נקודות מרכזיות
1. איראן ממשיכה לפתח מערכי טילים ויש פעילות לא שגרתית במערכי הטילים והכטב"מים שלה.
2. במערכת הביטחון מזהירים שהמערכה הבאה, אם תפרוץ, תהיה קשה יותר מהקודמות.
3. יהוד מונוסון נמצאת בסיכון מוגבר בגלל מיקומה באזור המרכז והסמיכות לתעשייה הביטחונית.
4. מערכות ההגנה האווירית מצוינות אבל לא מושלמות – כ-5% מהטילים עלולים לחדור.
5. ההיערכות הנכונה היא המפתח – מרחב מוגן תקין, ציוד, תוכנית משפחתית, ורוגע.
הכתבה הזו לא נועדה להפחיד – היא נועדה להכין.
כי תושבים מודעים ומוכנים – הם תושבים חזקים.
ויהוד מונוסון – עם תושבים חזקים.
הצהרה: כל המידע בכתבה זו מבוסס על מקורות פומביים ודיווחים תקשורתיים. הניתוח והמסקנות הם של המערכת בלבד ואינם מהווים ייעוץ ביטחוני רשמי. לעדכונים רשמיים – עקבו אחר הנחיות פיקוד העורף.
שלכם, יהוד מונוסון אונליין
