העירייה חוגגת הישג תקציבי מרשים, אך תושבים מעלים שאלות קשות לגבי העתיד: האם התשתיות יעמדו בעומס?
📲 הצטרפו לערוץ ה-FECEBOOK של יהוד מונוסון אונליין
✔️ עדכונים שוטפים מהעיר
✔️ חדשות חמות לפני כולם
✔️ מבזקים, התרחשויות ואירועים
🔗 להצטרפות לערוץ >> ערוץ הפייסבוק
יהוד-מונוסון זכתה במענק של 12 מיליון שקל מהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית המקום השני בגובה המענק מתוך שש רשויות בארץ. עיריית יהוד מונוסון פרסמה פוסט עם הנתונים מרשימים: 782 היתרי בנייה שהונפקו ב-2024 במסגרת תוכניות התחדשות עירונית, והעירייה מתוכננת להמשיך בקצב דומה גם ב-2025. כפי שדווח באתר "מגדילים", מדובר בהישג משמעותי במיוחד בהתחשב בכך שיהוד-מונוסון היא העיר הקטנה ביותר מבין הרשויות שחתמו על הסכם המסגרת.
אבל בעוד שהעירייה מתפארת בהצלחה, חלק מהתושבים מתחילים לשאול: האם מישהו חישב מה יקרה כשכל הפרויקטים האלה יהיו מאוכלסים?
מהפיכת הבנייה: מ-3 קומות ל-14 קומות
במשך עשרות שנים, העיר הוותיקה ביהוד התאפיינה בבניינים נמוכים שלוש עד ארבע קומות על עמודים. כעת, במסגרת התחדשות עירונית, רבים מהבניינים הללו יוחלפו במגדלי מגורים של 12-14 קומות. החשבון פשוט: במקום בניין עם 12 דירות, יקום מגדל עם 60-80 דירות.
המשמעות? הכפלה, ואולי אף יותר, של מספר התושבים באזורים מסוימים בעיר. וכל תושב חדש מביא איתו, בממוצע, רכב אחד לפחות למשק בית.
מלכודת תנועה: ארבע יציאות, שלוש מהן לאותו כביש
יהוד-מונוסון היא עיר קטנה ומוגבלת שטחים. לעיר ארבע יציאות עיקריות, אך שלוש מהן מובילות לכביש 461 מה שאומר שבפועל, יש רק שתי נקודות יציאה אמיתיות מהעיר. גם אם נניח שבעתיד תיפתח יציאה נוספת מרחוב מוהליבר לכביש 40, מדובר בפתרון שצפוי להוריד בצורה עתידית עד 20% מתוך 100%.
בתוך העיר, ארבעה רחובות ראשיים נושאים את כל העומס: מוהליבר, ויצמן, הרצל ומנחם בגין. אלה הם העורקים העיקריים שדרכם זורמת התנועה בעיר.
תרחיש 2029: הדמיה של בוקר רגיל
בואו ננסה להעריך מה יקרה בעוד ארבע-חמש שנים, כשרוב הפרויקטים יהיו מאוכלסים:
היום: בשעות השיא, יציאה מיהוד לכביש הראשי לוקחת כ-10-12 דקות וזה נחשב לפקקים ׳׳מטורפים׳׳. תנועה צפופה, אבל ניתנת לניהול.
2029 (הערכה): עם הכפלת מספר התושבים באזורים מרכזיים, כמות הרכבים בעיר תגדל באופן דרמטי. הנה התמונה הצפויה:
- 7:30-9:00 בבוקר: רחוב ויצמן, העורק המרכזי, יהפוך לחניון זוחל. זמן יציאה מהעיר עשוי להגיע ל-25-30 דקות – פי 2-3 מהיום.
- צומת מוהליבר-כביש 40: הצומת הזה, שכבר היום עמוס, יהפוך לצוואר בקבוק משמעותי. מאות רכבים מכל הכיוונים.
- רחוב הרצל ומנחם בגין: גם הם יספגו לחץ עצום, כאשר תושבים ינסו למצוא נתיבי מעבר חלופיים – מה שיגרום לפקקים ברחובות משניים שלא תוכננו לעומס כזה.
- חזרה הביתה (17:00-19:00): אותו תרחיש, רק בכיוון הפוך. כניסה לעיר תהפוך למשימה מתישה.
- בעוד כארבע שנים צפויה להיפתח הרכבת הקלה שתעבור לאורך כביש 461 – בדיוק הכביש שאליו מובילות שלוש מתוך ארבע היציאות של יהוד-מונוסון. ברור שהרכבת הקלה היא פתרון תחבורתי חשוב לאזור, אבל יש כאן בעיה משמעותית שצריך להתייחס אליה.
- כבר היום, הרמזורים הקצרים ביציאות לכביש 461 יוצרים תורים ארוכים בשעות השיא. נהגים מכירים את התסכול של להמתין שני-שלושה מחזורים של רמזור רק כדי לצאת מהעיר. עכשיו תארו לעצמכם את אותו כביש כשהרכבת הקלה תעבור בו: מעברי מסילה, רמזורים נוספים לטובת הרכבת, עיכובים בכל פעם שרכבת עוברת.
- המשמעות? כביש 461, שכבר היום עמוס ומשמש כעורק המוביל העיקרי של יהוד-מונוסון, עלול להפוך לצוואר בקבוק קריטי. וכל זה בדיוק כשאלפי הדיירים החדשים בפרויקטים של התחדשות עירונית ינסו לצאת לעבודה בכל בוקר.
- השאלה המתבקשת: האם יש תיאום בין תכנון הרכבת הקלה לבין פרויקטי ההתחדשות העירונית? האם בעירייה החליטו כי לא יהיה שימוש ברכבים לתושבי העיר בעוד כארבע שנים?
לא רק תנועה: גם חניה
- מחסור בחניות: אפילו בתוך השכונות, חניות יהפכו למצרך נדיר.
שאלות שדורשות תשובות
רבים מתושבי העיר מחכים להתחדשות עירונית בכיליון עיניים. דירות חדשות, בניינים מודרניים, שדרוג העיר הוותיקה כל אלה חשובים ונחוצים.
אבל יש הבדל בין התחדשות מתוכננת לבין בנייה מהירה ללא חשיבה אסטרטגית לטווח ארוך. והשאלות שצריך לשאול הן:
- האם קיימת תוכנית מקיפה לשדרוג תשתיות התחבורה שתלווה את גל הבנייה?
- האם נבדקו פתרונות תחבורה ציבורית (שאטלים לרכבת הקלה) שיפחיתו את התלות ברכב הפרטי?
- האם יש תכנון להרחבת צירי תנועה בתוך העיר ומחוצה לה?
לא נגד, בעד – אבל בחוכמה
העירייה עושה עבודה חשובה בקידום התחדשות עירונית. 782 היתרי בנייה זה הישג אמיתי ועבודה של שנים רבות. המענק של 12 מיליון שקל הוא כסף חשוב שיעזור לפתח תשתיות.
אבל יהוד-מונוסון היא עיר קטנה ומוגבלת. אין לנו את הפריבילגיה להתרחב לכל הכיוונים כמו פתח תקווה או ראשון לציון. כל טעות בתכנון תורגש פי כמה וכמה.
כי אם לא נתכנן את זה נכון עכשיו, בעוד חמש שנים אנחנו נהיה כלואים בעיר שלנו – לא בגלל שלא רצינו לצאת, אלא בגלל שפשוט לא נוכל.
שלכם, יהוד מונוסון אונליין
