בשורה משמעותית לתושבי יהוד: מועצת העיר אישרה את הצטרפותה של העיר לפרויקט תחבורה ציבורית בשבת, מהלך שצפוי לצאת לדרך כבר בינואר הקרוב.
ההחלטה התקבלה ברוב ברור, כאשר רוב נבחרי הציבור תמכו במהלך – מה שמעיד על רצון תושבי העיר לראות את יהוד מתקדמת ומתאימה את עצמה לצרכים של אוכלוסייה מגוונת, צעירה ובוגרת כאחד.
במהלך הישיבה נרשמו מחאות מחוץ לאולם, מהלך טבעי וצפוי במרחב דמוקרטי, במיוחד כשמדובר בשינוי עם משמעות ערכית. עם זאת, העובדה כי הרוב המכריע של נציגי הציבור הצביע בעד, מראה כי הציבור עצמו תומך בהנגשת תחבורה לכולם – גם בשבת.
בעיר שמתרחבת, מתפתחת וצופה פני עתיד, המהלך הזה הוא עוד צעד בכיוון של עיר חופשית, ליברלית, מכילה – וכזו שמקשיבה לצרכים המעשיים של תושביה.
תחבורה ציבורית בשבת ביהוד מונוסון – ומי מחליט מה מתאים לעיר?
ההחלטה להפעיל תחבורה ציבורית בשבת ביהוד הובילה למחאה של כ-200 תושבים, רובם בעלי אורח חיים דתי. זכותם להפגין ברורה ומוגנת, והם מביעים קול אותנטי מתוך חשש לשינוי צביון העיר או פגיעה בערכי השבת כפי שהם רואים אותה.
אבל כאן עולה שאלה עמוקה יותר – האם כמות קטנה יחסית של מתנגדים צריכה להכתיב מדיניות עירונית שמתאימה לרוב האוכלוסייה, שחיה בעיר חילונית, חופשית ומתפתחת? האם עיר כמו יהוד, שהולכת ונעשית מגוונת וליברלית יותר, לא צריכה לאפשר תחבורה למי שאין בידו רכב פרטי – מבוגרים, צעירים, משפחות?
יש שיאמרו – זו בדיוק מהות הדמוקרטיה: לשמור על זכויות המיעוט. אך מנגד יטענו אחרים – זו דוגמה למצב הפוך, שבו מיעוט מנסה לכפות את רצונו על הכלל.
כדי להבין את המורכבות, אפשר לדמיין מצב הפוך: נניח ש-200 תושבים חילוניים היו מפגינים בבני ברק בדרישה לפתוח עסקים בשבת. האם הציבור החרדי היה משנה את אורח חייו בעקבות כך?
אז האם נכון להפעיל תחבורה ציבורית בעיר מעורבת גם אם חלק מהציבור מתנגד – או שמא יש להציב גבול בשם שמירה על רגישויות?
והאם ייתכן שהדיון האמיתי בכלל לא על תחבורה – אלא על זהותה של העיר ולאן היא הולכת?
האם?
ומה אתם חושבים תיכתבו בתגובות -שלכם, יהוד מונוסון אונליין
