עובד קבלן לכאורה שיכור קרע את חולצתו של ראש העיר אמנון סעד ונתן לו אגרוף בפנים – מומחים משפטיים: "המשטרה והפרקליטות חייבות למצות את הדין עד תום"
פנינו לכמה גורמים ומומחים על מנת לייצר כתבה זו
📲 הצטרפו לערוץ ה-FECEBOOK של יהוד מונוסון אונליין
✔️ עדכונים שוטפים מהעיר
✔️ חדשות חמות לפני כולם
✔️ מבזקים, התרחשויות ואירועים
🔗 להצטרפות לערוץ >> ערוץ הפייסבוק
יהוד מונוסון – בצהריים של יום ראשון הזדעזעה העיר כשהתברר כי ראש העיר אמנון סעד הותקף באלימות בלב בניין העירייה ברחוב סעדיה חתוכה. עובד קבלן בן 45, תושב העיר, הגיע לעירייה כשהוא לכאורה שיכור, התפרע, קרע את חולצתו של ראש העיר ונתן לו אגרוף לשיניים. החשוד נעצר על ידי שוטרי יחידת השיטור העירוני והועבר לחקירה.
הפרטים המלאים: מה בדיוק קרה?
לפי הדיווחים, עובד הקבלן הגיע לבניין העירייה בשעות הצהריים בטענה שקבלן העובד עם העירייה לא שילם לו עבור עבודתו. במקום לפנות בדרכים המתאימות – תלונה במשטרה, תביעה אזרחית, או פנייה לאגף העבודה – בחר האיש להתייצב כשהוא תחת לכאורה השפעת אלכוהול ולדרוש "צדק" בכוח אגרופים.
החשוד איתר את ראש העיר בבניין, התנפל עליו, קרע את חולצתו והכה אותו באגרוף בפנים לעיני עובדי העירייה והמבקרים ככל הנראה. רק הגעה מהירה של אנשי הביטחון העירוני ושוטרי יחידת השיטור העירוני מנעה הסלמה נוספת.
אמנון סעד מסר לנו בתגובה: שהוא בסדר ושלומו בסדר גמור. ועל כך יש להודות גם לכוחות הביטחון
מעבר לתקיפה אישית: סכנה לדמוקרטיה
אך מה שעלול להיראות כמריבת שכר בין עובד לקבלן, הוא למעשה אירוע בעל משמעות חברתית ומשפטית חמורה בהרבה. כשעובד ציבור נבחר – ובוודאי ראש עיר – מותקף פיזית בשעת מילוי תפקידו, זו לא רק פגיעה באדם פרטי אלא תקיפה על הסדר הדמוקרטי עצמו.
עורך דין פלילי מסביר: "תקיפת עובד ציבור, ובפרט נבחר ציבור בעת מילוי תפקידו, היא עבירה חמורה ביותר בחוק. המחוקק הכיר בכך שפגיעה בעובד ציבור פוגעת לא רק בקורבן עצמו אלא בכל המערכת הדמוקרטית. לכן, הענישה צריכה להיות משמעותית."
החוק הישראלי מכיר בחומרה היתרה של תקיפת עובד ציבור. סעיף 273 לחוק העונשין קובע עונש מוגבר למי שתוקף עובד ציבור או איש ציבור במהלך מילוי תפקידו. העונש יכול להגיע לשבע שנות מאסר בפועל – פי שניים מעונש התקיפה הרגיל.
תיבת פנדורה: מה קורה כשלא אוכפים?
אם המשטרה והפרקליטות לא יפעלו בחומרה המקסימלית האפשרית בחוק – התוצאות עלולות להיות הרסניות.
מה קורה בעולם: "אנחנו רואים במדינות שונות בעולם מגמה מדאיגה של עלייה באלימות כלפי נבחרי ציבור ועובדי ציבור. ברגע שתוקף של עובד ציבור מקבל עונש קל או סימלי – המסר שנשלח לציבור הוא שניתן להעביר מסרים פוליטיים או אישיים באלימות. זו דרך המלך לקריסת הסדר החברתי."
השלכות חוסר אכיפה נחרצת מרחיקות לכת:
1. הרתעה אפסית: אם התוקף יקבל עונש מינורי – למשל מאסר על תנאי או עבודות שירות – התקדים יעודד אחרים. "אם הוא קיבל רק שירות, גם אני יכול לתת לראש העיר מכות", יחשוב האזרח הזועם הבא.
2. פגיעה ביכולת התפקוד: נבחרי ציבור שיידעו שהם יכולים להיות מותקפים ללא השלכות משמעותיות יחששו לצאת לפגוש אזרחים, לבקר בשטח, להיות זמינים. התוצאה: מנותקות מהציבור ומנהיגות חלשה.
3. אפקט החיקוי: תופעה פסיכולוגית מוכרת – כשאדם רואה שמישהו אחר עשה משהו והשתלם לו, הוא נוטה לחקות. אם התוקף "הצליח" להעביר את המסר שלו באלימות ללא תוצאות – אחרים ינסו.
4. קריסת כבוד הרשויות: כשעובד ציבור יכול להיות מותקף ללא תגובה נחרצת, הציבור מפסיק לכבד את הממסד. המעבר מביקורת ופוליטיקה לאלימות הוא קצר.
5. עלויות כלכליות: עיריות ורשויות יאלצו להשקיע מיליונים באבטחה מוגברת, בקרים, מצלמות, שומרים – במקום להשקיע בשירותים לתושבים.
הפרקליטות חייבת לפעול במלוא הנחרצות
מומחה לענייני פרקליטות מסביר: "במקרה כזה, הפרקליטות צריכה להגיש כתב אישום מיידי עם העבירות החמורות ביותר: תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפת עובד ציבור, איומים. בבית המשפט, התביעה חייבת לדרוש מאסר בפועל ממשי – לא מותנה, לא עבודות שירות. מאסר של שנים. זה היחיד מסר הרתעתי שיעבור."
המקרה הנוכחי כולל גם נסיבות מחמירות נוספות:
- שכרות: עם אכן יתברר כי החשוד הגיע כשהוא שיכור – זו נסיבה מחמירה, לא מקלה. החוק רואה בכך אחריות מוגברת.
- במקום ציבורי: התקיפה לא הייתה בסמטה חשוכה אלא בלב בניין העירייה, מקום שאמור להיות בטוח.
- לעיני רבים: התקיפה בוצעה בפני עובדי העירייה ותושבים – פגיעה נוספת בסמכות.
- תכנון מוקדם: החשוד הגיע במכוון לעירייה – לא מדובר בתקיפה ספונטנית.
פסיקת בתי המשפט: התקדימים קיימים
למרבה המזל, בתי המשפט בישראל הכירו בחומרת התופעה ופסקו עונשים נחרצים במקרים דומים.
בשנת 2019, בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר 4 שנות מאסר בפועל על אדם שתקף פקח עירוני ושבר לו את האף. השופטת כתבה: "עובדי ציבור ראויים להגנה מוגברת. מי שבוחר להשתמש באלימות כנגדם, יישא בתוצאות הכבדות."
בשנת 2021, בית משפט השלום בירושלים גזר 3 שנות מאסר בפועל על אדם שירק על ראש מועצה אזורית ודחף אותו. השופט פסק: "הדמוקרטיה שלנו תלויה ביכולתם של נבחרי ציבור לתפקד ללא פחד. אלימות לא תסבל."
אלה הם התקדימים שהפרקליטות צריכה להציג בתיק הנוכחי.
המחיר החברתי של חולשה
מה יקרה אם בית המשפט יקל עם התוקף? אם ייתן לו מאסר על תנאי או קנס סמלי?
התוצאות יכולות להיות הרסניות:
- תושבים זועמים נוספים יחשבו שהם יכולים "לסדר חשבונות" עם נבחרי ציבור באגרופים
- עובדי עירייה יחששו לבוא לעבודה או לדבר עם תושבים
- מועמדים פוטנציאליים לתפקידים ציבוריים יחשבו פעמיים לפני שיתמודדו
- הציבור יאבד אמון במערכת המשפט ויחוש שהחוק לא מגן על אף אחד
מומחה לקרימינולוגיה מסביר: "מחקרים מראים שהרתעה עובדת רק כשהיא ודאית, מהירה וחמורה. אם תוקף של עובד ציבור יידע שהוא יישפט במהירות, יורשע בוודאות ויישלח למאסר ממשי – הוא וכל מי שחושב כמוהו יחשבו פעמיים."
מה צריך לקרות עכשיו?
מומחים שוועדנו להם מציעים מסלול פעולה ברור:
1. חקירה יסודית ומהירה: המשטרה צריכה לסיים את החקירה תוך ימים בודדים. לאסוף את כל העדויות, התיעוד מהמצלמות, עדויות עובדי העירייה.
2. כתב אישום מלא: הפרקליטות חייבת להגיש כתב אישום עם כל העבירות האפשריות – תקיפה בנסיבות מחמירות (סעיף 379 לחוק העונשין), תקיפת עובד ציבור (סעיף 273), גרם נזק בזדון לרכוש (קריעת החולצה).
3. דרישה למאסר בפועל: התביעה חייבת לדרוש מאסר בפועל של שנים – לא פחות מ-3-4 שנים. לא מאסר על תנאי, לא עבודות שירות.
4. מניעת עסקת טיעון: הפרקליטות לא צריכה להסכים לעסקת טיעון שתפחית את העבירות או תקצר את העונש באופן משמעותי.
5. ערעור במידת הצורך: אם בית משפט קמא ייתן עונש קל – הפרקליטות חייבת לערער ולדרוש החמרה.
6. פרסום והסברה: על הפרסום של התיק להיות גלוי ומובהר – כדי שהציבור יראה שהמערכת לוקחת את זה ברצינות.
הטענה "לא קיבלתי שכר" – לא הצדקה לאלימות
החשוד טען במעצרו שהגיע לעירייה כי קבלן העובד עם העירייה לא שילם לו. גם אם הטענה נכונה – זו לא הצדקה ואפילו לא נסיבה מקלה לאלימות.
עורכת דין לענייני עבודה מסבירה: "אם עובד לא קיבל שכר – יש לו עשרות דרכים חוקיות לטפל בזה. תלונה במשטרה (במקרה מסוימים), תביעה בבית דין לעבודה, פנייה למחלקת פיקוח במשרד העבודה. אף אחת מהן לא כוללת להכות את ראש העיר. זה לא רק לא חוקי – זה לגמרי חסר היגיון. ראש העיר לא אחראי לתשלומי קבלנים פרטיים."
יתרה מכך – אם נקבל את ההיגיון הזה, כל אדם עם תלונה יכול לתקוף נבחרי ציבור. לא קיבלת היתר בנייה? תקוף את מהנדס העיר. לא מרוצה מהארנונה? תקוף את הגזבר. זוהי מתכונת לאנרכיה מוחלטת.
המסר שחייב לעבור
בסופו של דבר, המקרה הנוכחי הוא מבחן לחוסנה של הדמוקרטיה המקומית. אם המערכת המשפטית תגיב בנחרצות – המסר יהיה ברור: אלימות כלפי עובדי ציבור לא תסבל ותענש בחומרה רבה.
אם המערכת תגיב בפושרות – המסר יהיה הפוך: אפשר להכות נבחרי ציבור והעונש יהיה סמלי בלבד.
אמנון סעד, ראש העיר, בתגובה ליהוד מונוסון אונליין: "אני בסדר, תודה'.
התשובה תיקבע לא רק עתידו של תוקף אחד בעיר יהוד מונוסון, אלא את העתיד של הדמוקרטיה המקומית בישראל כולה.
יהוד מונוסון אונליין תמשיך לעקוב אחר התפתחויות התיק ולדווח.
