לפני חמישים–שישים שנה, יהוד הייתה עיירה קטנה, כפרית ופשוטה, כזו שבה כולם הכירו את כולם, והחיים התנהלו בקצב אחר. רחובות שקטים, בתים נמוכים, וחצרות שבהן ריחות הבישול היו חלק בלתי נפרד מהנוף. את אופייה של יהוד עיצבו בעיקר יוצאי טורקיה ותימן שתי קהילות חזקות, שורשיות, שהביאו איתן לא רק שפה ומנהגים, אלא גם לב פתוח, חום אנושי ותרבות של בית.
📲 הצטרפו לערוץ ה-FECEBOOK של יהוד מונוסון אונליין
✔️ עדכונים שוטפים מהעיר
✔️ חדשות חמות לפני כולם
✔️ מבזקים, התרחשויות ואירועים
🔗 להצטרפות לערוץ >> ערוץ הפייסבוק
המטבח היה אז הרבה יותר מאוכל. הוא היה זיכרון, זהות והמשכיות. מאפים טורקיים שיצאו מהתנור בשעות הבוקר, תבשילים תימניים שהתבשלו לאט על האש, שולחנות שבת עמוסים בטעמים שעברו מדור לדור כל אלה לא היו רק מאכלים, אלא סיפור חיים. האוכל צמח יחד עם העיר, התבשל יחד איתה, והפך לחלק מה-DNA המקומי.
כך, בין סמטאות העיירה ובתוך הבתים הצנועים, נוצרה יהוד של פעם אותנטית, מחוברת לשורשים, כזו שהטעמים שלה מספרים עד היום את הסיפור של האנשים שבנו אותה.
בבתים רבים ביהוד-מונוסון עוד כשיהוד הייתה יהודיה, במיוחד בקרב משפחות יוצאות טורקיה, יש ריח אחד שמסוגל להחזיר עשרות שנים אחורה ריח של בויוס חם שזה עתה יצא מהתנור. מאפה פשוט לכאורה, אך כזה שנושא עמו זיכרונות של בית, שבת בבוקר, ושולחן משפחתי שבו האוכל הוא גם סיפור.
הבויוס הוא אחד המאפים המזוהים ביותר עם העיר איזמיר שבטורקיה, אך עבור רבים מתושבי יהוד-מונוסון הוא הרבה מעבר למאפה: הוא חיבור לשורשים, להורים ולסבים שעלו מטורקיה והמשיכו להכין בבית את מה שהכירו ואהבו מהילדות.
מה זה בעצם בויוס?
בויוס הוא מאפה בצק שמרים ללא מילוי, עשיר בשמן, בעל מרקם ייחודי:
פריך מבחוץ, רך ושכבתי מבפנים.
בניגוד לבורקס או למאפים אחרים מהמטבח הטורקי, הבויוס אינו מתובל, אינו ממולא ואינו מתיימר להרשים כל הקסם שלו טמון בפשטות ובטכניקת ההכנה.
באיזמיר נהוג לאכול אותו בשעות הבוקר, לרוב לצד ביצה קשה, טחינה או יוגורט, וכמובן כוס תה שחור חזק.
הבויוס בטורקיה: אותו מאפה – גרסאות שונות
למרות הזיהוי החזק עם איזמיר, הבויוס קיים גם בגרסאות שונות באזורים אחרים בטורקיה:
- איזמיר והאזור האגאי
הגרסה הקלאסית: בצק שמרים, הרבה שמן, ללא תוספות. הבויוס כאן קטן, עגול ונאפה בטמפרטורה גבוהה. - איסטנבול
לעיתים מוסיפים מעט חמאה במקום חלק מהשמן, מה שנותן טעם עשיר יותר אך פחות אותנטי לפי יוצאי איזמיר. - אזורים כפריים
קיימות גרסאות עבות יותר, עם התפחה ארוכה יותר ולעיתים אפייה בתנורי אבן.
מה שמאחד את כל הגרסאות: אין קיצורי דרך. הבויוס דורש זמן, סבלנות והבנה של הבצק.
בויוס ביהוד-מונוסון: מתכון שעבר מדור לדור
בבתים של יוצאי טורקיה ביהוד, המתכון לבויוס לא נכתב הוא הועבר בעל-פה. “ככה הבצק צריך להרגיש”, “כשהוא מבריק הוא מוכן”, משפטים שנשמעו שוב ושוב במטבח.
להלן המתכון האותנטי, כפי שנהגו להכין אותו משפחות יוצאות איזמיר:
מתכון בויוס טורקי מקורי
מצרכים:
- 1 ק״ג קמח לבן
- 2 כפות שמרים יבשים
- 1 כף סוכר
- 1 כף מלח
- כ-2.5 כוסות מים פושרים
- כ-1 כוס שמן (קנולה או חמניות – לא זית)
אופן ההכנה:
- בקערה גדולה מערבבים קמח, שמרים, סוכר ומלח.
- מוסיפים בהדרגה את המים ולשים עד לקבלת בצק רך וגמיש.
- מחלקים את הבצק לכדורים בגודל תפוח קטן.
- כל כדור נמרח בנדיבות בשמן, מכוסה ומונח למנוחה של לפחות שעה.
- לאחר המנוחה, פותחים כל כדור לעלה דק, מגלגלים לשבלול ומניחים שוב למנוחה של 20–30 דקות.
- מחממים תנור ל-200 מעלות ואופים כ-20 דקות, עד שהבויוס מזהיב ומתפצח מבחוץ.
טיפ של סבתות:
לא למהר. הבויוס “נבנה” במנוחות שבין השלבים.
יותר מאוכל: זהות, זיכרון וקהילה
הבויוס הוא דוגמה לאופן שבו אוכל משמר תרבות. עבור רבים מיוצאי טורקיה ביהוד-מונוסון, מדובר בטעם שמחבר בין דורות – בין סבתא שעלתה מאיזמיר, להורים שגדלו בעיר, ולילדים שמכירים את הסיפור דרך הצלחת.
בעידן שבו מאפים הפכו למוצר תעשייתי, הבויוס נשאר נאמן לעצמו מאפה של בית.
שלכם, יהוד מונוסון אונליין
