אברהם גירון כיהן כראש המועצה המקומית של יהוד בין השנים 1948–1951, ומוגדר כאחת הדמויות החשובות בעיצוב התחלתה של הקהילה וההנהלה המקומית בעיר שצמחה לאחר קום המדינה.
📜 רקע והקמה
- מיד לאחר מלחמת העצמאות, בשנת 1948, נהרס כפר יהודייה והוקם במקומו היישוב היהודי החדש, שקיבל בהמשך מעמד של מועצה מקומית ב־1950.
- אברהם גירון נבחר לראש הרשות המקומית החדשה שהוקמה כדי לנהל את התשתיות והקליטה של עולי הארץ.
🏗️ פיתוח מקומי ותשתיות
בתקופתו כראש מועצה הושקעה הקמת תשתיות בסיסיות שהיו חסרות לגמרי בעיירה בתחילת דרכה:
- הקמת מערכת מים ציבורית, בשיתוף מתנדבים ועולי המקום
- הקמת שירותי חשמל ראשוניים והנחת כבישים ראשיים
- הקמת בתי ספר ראשוניים וצוותי חינוך לתושבים
- יצירת צרכניות לשירותים בסיסיים כגון מזון, טיפולי בריאות וקרקע חקלאית
- קביעת שמו הרשמי "יהוד" לשימוש רישמי, עם הכרה היסטורית בשמו התנ"כי
👨👧 סגנון הנהגה ושיתוף קהילתי
גירון היה ידוע כבעל פוטנציאל מנהיגותי חזק, אך גם בגישה אנושית:
- נהג לשוטט ברחבי היישוב, לפגוש תושבים ולשמוע בתחושותיהם
- היה מעורב אישית בקבלת קבלת עולים ועל קידום שילובם בחברה המקומית
🏛️ חשיבות בהיסטוריה העירונית
- השאיר חותם מוסדי על תשתיות ורשת מוסדות שהמשיכו לפעול גם אחרי עזיבתו
- תחילת העיקרון של ממשל מקומי מאורגן, שלא בפעם הראשונה בישראל
- ייסד קו יסוד לאופי המוניציפלי – עם דגש על קהילה ושירות ציבורי
📖 לסיכום
אברהם גירון היה המייסד והשולף של יהוד כמועצה מקומית: מי שעיצב את דבריה עם כל תשתית, מוסד ושירות שכל עיר זקוקה להם. היה אדם מעורב, מקצועי, שהניח אבן יסוד משמעותית בעיר שצמחה והפכה עם השנים לעיר משמעותית בישראל.