ניתוח מיוחד: האם ישראל ניצחה, ומהן ההשלכות להמשך?
מאת מערכת יהוד מונוסון אונליין | 22.6.2025
לאחר 12 ימי לחימה אינטנסיביים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז על סיום העימות בין ישראל לאיראן. בהודעה שפורסמה ברשת Truth Social, הודיע טראמפ על הסכם הפסקת אש הדרגתי שייכנס לתוקף תוך 24 שעות, במתכונת שתאפשר ירידה מתואמת של כל הצדדים מהעימות.
ההסכם מגיע לאחר ימים של תקיפות הדדיות – ישראל תקפה תשתיות גרעין באיראן, ואיראן הגיבה בירי טילים בליסטיים לעבר מטרות בישראל, כולל אזור דימונה, וכן לעבר בסיסים אמריקאיים במפרץ הפרסי.
🛩️ ימי לחימה – מהם עיקר התהליכים?
1. פתיחת ההתקפות (13–19 ביוני 2025)
- חיל האוויר הישראלי תקף מתקנים גרעיניים באיראן, כולל פורדו ואיספאהאן
- הושמדה תשתית תמיכה בלוגיסטיקה טילים וטילים בליסטיים בערים כמו חמעדאן וטבריז .
2. סיוע אמריקאי
- ארצות הברית הצטרפה באמצעות תקיפה אווירית על מתקנים באיראן בעזרת מטוסי B-2
- קולות התקיפה אושרו במהרה על ידי ממשל טראמפ, תוך התעלמות מנסיגות בינלאומיות .
3. תגובת איראן והגנה ישראלית
- איראן שיגרה אלפי טילים ו־כטב"מים לעבר ישראל, מתוכם רבים יירטו.
- ישראל שיתפה פעולה עם ארה״ב להגנת מערך כיפת ברזל והגנה אווירית .
4. גובה ההרס באיראן
- תשתיות גרעיניות הושמדו כמעט לחלוטין.
- איבודים איראניים מוערכים במאות הלוחמים והמדענים
האם ישראל ניצחה?
- מבחינה צבאית: ישראל ביצעה תקיפות כירורגיות ומדויקות בעומק איראן והשיגה את עיקר יעדיה – פגיעה קשה בתשתיות גרעין ותשתיות לוגיסטיות.
- הגנתית: מערכות ההגנה האווירית פעלו בהצלחה גבוהה ויירטו את רוב הטילים ששוגרו.
- תודעתית: ישראל העבירה מסר ברור על קווי הגבול שלה מול התחמשות גרעינית איראנית.
יחד עם זאת, אי־השגת תוצאה פוליטית כוללת או שינוי משטר באיראן מותירים את האיום האסטרטגי על כנו, אם כי בעוצמה נמוכה יותר.
השלכות לעתיד
1. גיאופוליטיקה אזורית
- מדינות המפרץ (סעודיה, איחוד האמירויות) רואות בישראל גורם מייצב – אך גם חוששות מהסלמה.
- סבירות גבוהה לניסיון חידוש שיחות גרעין בינלאומיות, בתיווך מדינות מערביות או סין.
2. הכלכלה העולמית
- מחירי הנפט עלו בתחילת הלחימה, אך התאוששו במהירות עם הכרזת ההפסקה.
- טראמפ הכריז על כוונתו להגביר ייצור אמריקאי כדי למנוע תלות בשוק המזרח־תיכוני.
3. מערך ההרתעה במזרח התיכון
- ישראל שיפרה את יכולת ההרתעה, אך תידרש לתחזק אותה דרך מודיעין, קואליציות אזוריות ולחץ עקיף.
מה היה קורה אם המלחמה הייתה מסלימה?
1. חזיתות סביב ישראל
חמאס וחיזבאללה חלשים ואינם מסוגלים לייצר חזית רב־עוצמתית. לא צפויה הייתה פתיחה של מערכה רחבה – אלא הפרעות טקטיות מקומיות בלבד.
2. טילים בליסטיים
איראן שיגרה טילים לעבר ישראל, כולל דימונה. יכולת השיגור נפגעה בצורה חמורה, ולא נותרה לה יכולת ממושכת או משמעותית להמשך ירי.
3. בסיסים אמריקאיים
הותקפו בטילים, אך ללא פגיעות משמעותיות. המתקפות היו קצרות, והסתיימו עם קריסת יכולות השיגור של איראן.
4. פרויקט הגרעין האיראני
לא הייתה כל אפשרות טכנית לחידוש תכנית הגרעין במהלך הלחימה – להפך, כל מערך ההעשרה שותק כמעט לגמרי.
5. מעורבות מעצמות:
- צפון קוריאה: ספקית רכיבים בליסטיים לאיראן. תגובה ישראלית הייתה עלולה לעורר תגובת שרשרת במזרח אסיה.
- סין: תמכה באיראן בדרכים דיפלומטיות וכלכליות – אך נמנעה מהתערבות צבאית ישירה.
- רוסיה: שמרה על קשרים עם איראן, בעיקר בתחום ההגנה האווירית, אך בחרה לעמוד מהצד באופן גלוי.
- פקיסטן: הבעת תמיכה באיראן – אך לא מעבר לכך. מעורבות פעילה הייתה מכניסה את העולם המוסלמי לעימות פנימי מסוכן.
סיכום
ישראל סיימה את המערכה כשהיא שומרת על עליונות צבאית, משדרת עוצמה ונחישות, ומפגינה יכולת מרשימה להגן על עצמה. עם זאת, האיום האיראני לא הוסר לגמרי – רק נדחה.
המערכה הבאה, אם תבוא, כבר לא תתחיל מהנקודה שבה החלה זו. השאלה הגדולה היא: האם העולם ינצל את חלון ההזדמנויות שנפתח – לדיפלומטיה אפקטיבית? או שנראה שוב את אותו מסלול – רק עמוק יותר?
