Home / חינוך / חטיבות פסגות וסביונים: הלימודים בימי שישי בוטלו – מה המשמעות לתלמידים, להורים ולמערכת החינוך?

חטיבות פסגות וסביונים: הלימודים בימי שישי בוטלו – מה המשמעות לתלמידים, להורים ולמערכת החינוך?

מאת מערכת יהוד מונוסון אונליין | 16.9.2025

 


📲 הצטרפו לערוץ ה-FECEBOOK של יהוד מונוסון אונליין

✔️ עדכונים שוטפים מהעיר
✔️ חדשות חמות לפני כולם
✔️ מבזקים, התרחשויות ואירועים

🔗 להצטרפות לערוץ >> ערוץ הפייסבוק


 

בחטיבות הביניים פסגות וסביונים ביהוד-מונוסון הוחלט לאחרונה על שינוי משמעותי בסדר היום: ביטול הלימודים בימי שישי. במקום יום קצר בסוף השבוע, שעות הלימוד פוזרו מחדש לאורך השבוע – והימים הרגילים התארכו בכמה שעות. מדובר בהחלטה שעשויה לשנות את השגרה של מאות תלמידים והוריהם, ומעוררת דיון רחב בעיר.

📌 היתרונות: רצף למידה ומנוחה בסוף השבוע

תומכי המהלך מציינים כי ביטול יום שישי מאפשר יצירת רצף לימודי ברור. במקום שבוע שמסתיים ביום קצר ולא תמיד ממוקד, התלמידים זוכים לחמישה ימים מלאים של לימודים רציניים, מה שעשוי לשפר את המשמעת ואת רציפות החומר.
בנוסף, קבלת סוף שבוע ארוך מעניקה לתלמידים זמן מנוחה אמיתי, הזדמנות לבלות יותר עם משפחותיהם או להשתלב בפעילויות חוץ-בית ספריות – חוגים, ספורט ותחביבים אחרים. עבור חלק מההורים, הדבר אף משתלב עם אורח החיים המודרני, שבו יום שישי מנוצל לקניות ולמשימות משפחתיות.

📌 החסרונות: עומס, עייפות ופגיעה בפעילות קהילתית

מן הצד השני, יש מי שמתריעים מפני ההשלכות הפחות פשוטות:

  • עומס על התלמידים – ימים ארוכים יותר פירושם עייפות וחוסר ריכוז בשעות המאוחרות, מה שעלול לפגוע ביכולת הלמידה.
  • קושי להורים עובדים – לא כל ההורים יכולים להיות עם ילדיהם ביום שישי, במיוחד כשמדובר במשפחות שבהן זהו יום עבודה רגיל.
  • השפעה על צוותי ההוראה – שינוי במבנה השבועי מחייב את המורים להסתגל למערכת חדשה, שלעתים יוצרת עומס נוסף.
  • פגיעה בפעילויות ערכיות – באופן מסורתי, יום שישי שימש במסגרות רבות לפעילויות חינוכיות-קהילתיות, טקסים ויוזמות חברתיות. ביטולו עשוי לפגוע בהיבט הזה של החינוך.

📌 אוכל, בריאות ועלויות – ההשלכות הנוספות

השינוי במבנה השבועי מביא איתו גם היבט יומיומי נוסף: נושא האוכל וההוצאות הכלכליות. מאחר שהתלמידים שוהים בבית הספר עד שעות מאוחרות יותר, הם נדרשים להביא איתם לא רק ארוחת בוקר אלא גם ארוחת צהריים, או לחלופין לקנות מזון בשטח בית הספר.
כאן מתעוררות שתי בעיות: ראשית, בריאותית – לא בכל בתי הספר יש פתרונות תזונה איכותיים ובריאים, ולעיתים הילדים נאלצים להסתפק במזון מהיר וחטיפים. שנית, כלכלית – רכישת אוכל מדי יום מייקרת את ההוצאות החודשיות של ההורים, במיוחד עבור משפחות מרובות ילדים. המשמעות היא שהשינוי בלוח הזמנים אינו רק עניין לימודי, אלא גם בעל השלכות ישירות על איכות החיים, הבריאות והכיס של המשפחות בעיר.

📌 שאלה פתוחה: מה עדיף לתלמידים?

השינוי בחטיבות פסגות וסביונים מציף שאלה רחבה יותר – מהו מבנה שבוע הלימודים האידיאלי? האם עדיף לקצר את השבוע ולהתמקד בחמישה ימים מלאים, או לשמור על יום שישי קצר שמעניק גיוון וערך חברתי?

בינתיים, תלמידים, הורים ומורים ביהוד-מונוסון יתמודדו עם המציאות החדשה כבר בשנת הלימודים הנוכחית, ועם הזמן ניתן יהיה לראות האם מדובר במהלך חיובי שמסייע ללמידה – או בהחלטה שדורשת תיקון.

📌 הפקקים – יתרון חשוב, אבל האם זה העיקר?

בפוסט שפרסם ראש העיר אמנון סעד, הוא התייחס לשינוי במבנה הלימודים וציין כי “המעבר למתכונת החדשה הוא מהלך מבורך שצפוי להביא תועלת רבה למערכת החינוך ולתלמידים. ישיב את ימי הלימודים הארוכים, יפחית את הפקקים בימי שישי, ויאפשר מנוחה וזמן איכות עם המשפחה”.
אכן, נושא העומסים בכבישים בימי שישי מוכר היטב לתושבי יהוד-מונוסון, והפחתת התנועה עשויה להקל על חיי היום־יום של רבים. יחד עם זאת, עולה לדיון האם סוגיית הפקקים היא לב העניין, או שמדובר ביתרון משלים לשינוי שנועד בראש ובראשונה לשפר את איכות הלמידה. בסופו של דבר, הציבור יצטרך להתרגל למתכונת החדשה ולבחון לאורך זמן עד כמה היתרונות – תחבורתיים וחינוכיים – משתלבים יחד.

Tagged:

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות