מאת: מערכת יהוד-מונוסון אונליין
לפני כמה שעות פרסמה עיריית יהוד-מונוסון פוסט עם סרטון קצר שבו נראה ראש העיר, אמנון סעד, משתתף בכנס העוסק בנושא הקהילה הגאה. בסרטון, ראש העיר שיתף את הקהל במקרה שבו חבר פנה אליו ושאל: "למה צריך את חודש הגוואה בכלל בעיר?"
סעד סיפר שהתקשר לשירלי קרוואני, וביקש ממנה להסביר לאותו תושב את חשיבות קיומו של כחודש כזה. קרוואני השיבה שמדובר במשהו עמוק הרבה יותר – יש נערים, ילדים, בוגרים ואפילו מבוגרים שמפחדים להוציא את האף שלהם החוצה, פשוט כי הם חוששים שלא יקבלו אותם. ולכן, לדבריה, חשוב לקיים את החודש הגאווה כדי להכניס את המודעות ולקדם קבלת השונה. ציין ראש העיר כי לא פוחד מאף אחד והכוונה לאלו שתולשים דגלים ומורידים מדבקות.
מנקודה זו, קל לראות שהנושא חורג הרבה מעבר לקהילה הגאה בלבד. זה נוגע בכולנו: ביכולת שלנו כחברה לקבל אנשים שונים – לא רק בנטייה מינית, אלא גם בכל תחום אפשרי. זה מתחיל בילדים שחווים שוני, וממשיך גם בפוליטיקה, בין ימין לשמאל, בין חילונים לחרדים, בין אשכנזים לספרדים, בין אנשים בריאים לאנשים עם מוגבלות פיזית או נפשית – והרשימה, לצערנו, עוד ארוכה.
מהדברים עולה מסר חשוב: אנחנו צריכים יותר ימים כאלה בעיר. לא רק בנושא אחד – אלא בהבנה שהכוח של קהילה אמיתית נבנה דרך היכולת להכיל את השונה באשר הוא. לדעת לקבל את השכן עם מוגבלות פיזית, לדעת לראות את האדם עם צבע עור שונה – זה לא פחות חשוב. אם עיריית יהוד-מונוסון תאמץ את זה כערך מרכזי, אולי היא תהווה דוגמה לעוד ערים בארץ.
